זה שהתירו להשתמש בדמי אבדה דוקא באבדה שטרח בה ומכרה ומתוך שנטפל בה וטרח הותר לו להשתמש בהן אבל אם מצא מעות הואיל ואין כאן טורח לא ישתמש בהם ויעמדו צרורים ומונחים תחת הקרקע ומתוך כך אם נאנסו פטור ומ״מ בגנבה ואבדה חייב כדין שומר שכר:
מה שבארנו ששומר אבדה שומר שכר הוא יש חולקין בה בקצת דברים ואין נראה כדבריהם וכבר כתבנו הענין בבבא קמא פרק הכונס:
בפרק המפקיד אמרו שהמפקיד מעות לשלחני אם מותרין מותר זה להשתמש בהם ומתוך כך נעשה שומר שכר ויש לשאול מה נשתנה זה שבאבדה מזה שבפקדון שכשהוא רשאי להשתמש בהם נעשה שואל תרצו גאוני ספרד שבזו הואיל ואם לא הורשה להשתמש נעשה שומר שכר כשהורשה להשתמש מעלין אותה מדרגה אחת לחיוב אונסין אבל מפקיד הואיל ושלא ברשות אינו אלא שומר חנם כשהורשה דיו שיעשה שומר שכר שאין מעלין אותו לשתים וגדולי המפרשים מתרצים שאבדה סומך דעתו להרויח בהם זמן מרובה אחר שלא מצא לה בעלים אבל פקדון שאין לבו סומך להרויח כל כך סבור הוא למחר הוא בא ומבקש מעותיו ומתוך כך לא דנוהו כשואל להתחייב באונסין:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)